יום שני, 31 באוקטובר 2011

היה מעולה ותודה ששאלתם (ותודה גם לטלטוס)

מדריד הייתה מדהימה, תודה ששאלתם. נכון, לא זול, אבל העברנו שם כמה ימים מוצלחים מאוד. אני לא במיוחד טיפוס של אמנות, אבל אי אפשר היה לא להתרשם מכל המבנים היפים שלהם. אהבתי במיוחד את ארמון המלך – יש בו למעלה משלושת אלפים חדרים! כמובן שלא היינו בכולם, אבל העברתי שם בכיף שלי חצי יום, והייתי יכול גם יותר.
ומה חוץ מזה? יום אחד עשיתי סיור-מוזיאונים, והייתי במוזיאון המלכה סופיה, שיש בו ציורים של דאלי (חולה על הפסיכי הזה), ובמוזיאון הלאומי שלהם, שנקרא פרדו. את שאר הימים הקדשתי לטיולים בחוץ – יש להם המון גנים יפהפיים, כמו שאני אוהב, ועשיתי יום אחד בפארק המערבי ויום אחד בפארק המזרחי. לא עשיתי הרבה – פשוט הלכתי לאיבוד בין השבילים עם האייפד. זה ממש הזכיר לי סיור אמנות שעשיתי במסגרת איזה טיול של דילים לכריתים שעשיתי ב-2004.
התמונה הזו של דאלי תלויה לי בסלון.


ביום האחרון החלטתי לצאת קצת מחוץ למדריד, ונסעתי לעיר שקוראים לה סגוביה. את ההמלצה הזו קיבלתי מתומר מסוכנות טלטוס, שעזר לי לתכנן את הטיול, אחרת לא הייתי שומע עליה בכלל – וטוב ששאלתי. בסגוביה יש אקוודוקט מהתקופה הרומית, כנסייה שהייתה בעבר בית כנסת, והכי יפה – מצודה מדהימה, שממוקמת על פסגה של גבעה ונראית כמו מצודה שעפה בשמיים, ויש ממנה נוף מדהים על כל קסטיליה. חזרתי למדריד שלוש שעות לפני הטיסה חזרה הביתה.
היה מעולה, וכצפוי – עכשיו אני כבר מתחיל לחשוב על הטיול הבא. חשבתי אולי לקחת טיסה לתאילנד באזור פסח. יש לי חבר שהיה שם בחגים. בזמן שאני עשיתי חמישה ימים במדריד הוא עשה שלושה שבועות בתאילנד, לא חסך על עצמו בכלום, והוצאנו כמעט אותו סכום. אין לי עדיין מושג איך אני אממן את זה, אבל לחלום מותר, לא?

יום שני, 19 בספטמבר 2011

טיסות למדריד עם טלטוס

אם לסכם את זה בפשטות: אני אוהב לטייל.
יש לי שני חברים טובים שהם בדיוק כמוני: חובבי טיולים מושבעים, שאוהבים את הארץ ולא פוחדים מלעבוד קשה (או כמו שמגדירה את זה אשתו של גיא, "לטפס את ההר מהצד הקשה"), וכמעט כל סופשבוע יצאנו ביחד לאיפשהו בארץ. בחורף האחרון לקחתי לעצמי כפרויקט את מדבר יהודה. כמעט כל שבת הייתי נוסע לשם, איתם או עם קבוצות אחרות, ובלילות יפים של ירח מלא – עשיתי גם טיולי לילה (זכור לטובה במיוחד המסלול של נחל אוג תחתון, אבל בעלייה). בקיץ, כשחם מדי במדבר, זה היה באמת טיולי לילה או טיולי מים, בצפון (הזאכי היה תענוג). לרוב העדפנו טיולים חד יומיים, אבל במקרים מיוחדים – בעיקר בצמוד לחופשים -  יצאנו גם ליומיים שלושה. במקרים כלאה לרוב לנו בשטח. בפעמים הספורום שלא (חפיפה כמעט מוחלטת למתי שהצטרפו נשים) – סגרתי עם סוכנות נסיעות בשם טלטוס מלונות זולים באזורים הרלוונטיים.
אבל מדי פעם מתחשק לי גם חו"ל. דווקא יצא לי לטייל לא מעט. אחרי הצבא עשיתי טיול ארוך בדרום אמריקה – שמונה חודשים מדרום לצפון, מקולומביה, דרך ברזיל, פרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וסיום בארגנטינה – ובמהלך התואר יצא לי לנסוע עם חברים אליזה חודש בהודו. תמיד זה היה בתקציב זעום ותוך נטייה קשה להתכלבות. הקטע הוא שלא בא לי יותר. אני חושב שהתבגרתי. ושהגיע הזמן שאני אטייל טיפה יותר בקלאסה – לא במלונות חמישה כוכבים ונסיעה באוריינט אקספרס, אבל בשלב הזה של חיי אני כבר יכול להרשות לעצמי חדר בגסטהאוס נורמלי, עם מקלחת בפנים, ולא באיזה אכסניה מטונפת עם עוד שלושה מטיילים תמוהים מאוסטרליה. ונראה לי שהמקום הכי טוב להתחיל בו זה אירופה.


אז התייעצתי קצת עם חברים ובחנתי כל מיני אפשרויות ובסוף בחרתי לעצמי יעד – מדריד – מכמה סיבות: ראשית, יש שם כמה אתרים מאוד מעניינים, וכל מיני ארמונות שאני אוהבת להסתכל עליהם. שנית – זאת עיר עם המון "ריאות ירוקות", שזה חשוב לי במהלך טיול כי במקום אורבני מדי אני מקבל קלסטרופוביה קלה (ככה זה כשאתה קיבוצניק). שלישית, האוכל בספרד בכלל אמור להיות מעולה. ורביעית, ואולי הכי חשוב – עונת הכדורגל החלה! במהלך סופ"ש אחד אני אוכל לתפוס משחק של ריאל מדריד. וזה בעיקר מה שהכריע את הכף.
אז יצרתי קשר עם הסוכן שלי, בדקתי טיסות למדריד במהלך סוכות, התבאסתי קצת על המחיר – אבל שוב, אני משווה את זה לדרום אמריקה. יחסית לאירופה זה באמת אחד היעדים הזולים – והזמנתי! עכשיו אינ לגמרי סופר את הימים. יש לי טבלת ייאוש קטנה, ממש כמו בצבא. מקווה שהחבר'ה בעבודה לא שמים לב...